#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לטבול טבילת עזרא?	"בתחילה גזר עזרא על בעל קרי שאסור בדברי תורה וק&quot;ש ותפילה [לבבלי ורש&quot;י משום דקרי בא מקלות ראש {וצ&quot;ב איך מהני לזה טבילה להסר הקלות ראש}, ולירושלמי כדי שלא יהיו ת&quot;ח מצויין אצל נשותיהן (גמ&#x27; ברכות כ&quot;ב, טור)], אכן היה גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו (רמב&quot;ם) והיה תקנה דלא פשטה ברוב ישראל [ומש&quot;ה לא הוצרך ב&quot;ד שגדול ממנו בחכמה ובמנין לבטלה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)] ובטלוה משום ביטול תורה וביטול פר&quot;ו {וסבירא לן כר&quot;י בן בתירא דאין דברי תורה מקבלין טומאה, והביא ראיה מפסוק, ופי&#x27; ספר עוז ביד (במתיבתא) דליכא ענין להחמיר כלל בתורה}. ויש מח&#x27; ראשונים אם בטלוה לגמרי או רק מתורה וק&quot;ש ולא לתפילה [והרא&quot;ה הביא ראיה מגמ&#x27; דבטלוה לגמרי אפי&#x27; לגבי בהמ&quot;ז, אבל לכאורה השאר ראשונים יסברו דבהמ&quot;ז הוי כתורה אבל לא בטלוה לגבי תפילה] {ומבואר מהטור וב&quot;י דלכו&quot;ע בטלוה החיוב טבילה, ולא נחלקו אלא לגבי החיוב רחיצת ט&#x27; קבין [אבל תוס&#x27; (ברכות כ&quot;ב ע&quot;ב) משמע דצריך לטבול, והטור (סי&#x27; רמ&quot;א) הביא אנשי מעשה שהחמירו לטבול לתפילה אבל השיג עליהם דהוא חומרא יתירא היא], ואפ&quot;ה כתב הא&quot;ר דאנשי מעשה נוהגין לטבול בדוקא {והיינו רק לתפילה אבל לתורה א&quot;צ כלום}, ורק אם קשה עליהם רוחצין בט&#x27; קבין (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והרמב&quot;ם מעולם לא ביטל טבילה זו (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;), ועי&#x27; באורחות יושר מהגרח&quot;ק זצ&quot;ל בגודל הענין של טבילה}"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טבילת עזרא דוחה 1) זמן תפילה 2) תפילה בציבור?	"1) בודאי לא 2) אפשר לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, וכן פשוט להערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מים שאובין כשרים?	"כן (משנה מקואות פ&quot;ח מ&quot;א, ב&quot;י), ודוקא בקרקע (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {וכן מבואר משיטת הראב&quot;ד לקמן סי&#x27; קנ&quot;ט סעי&#x27; ט&quot;ז דמתיר טבילת ידים בשאובין בקרקע משום דכשרים לטבילת עזרא, אבל לא בכלי}"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד שופכים הט&#x27; קבין?"	"יכול להיות מג&#x27; כלים [ולא מד&#x27;] וצריך להתחיל משני עד שלא נגמר הראשון (משנה מקואות פ&quot;ג מ&quot;ד, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואינו יכול לטבול בט&#x27; קבין"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טובל חצי גופו במ&#x27; סאה, ושופך על חציו השני ט&#x27; קבין?"	"איבעיא דלא איפשיטא בגיטין (ט&quot;ז ע&quot;א) וספק דרבנן לקולא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יעמוד בשעת שפיכת ט&#x27; קבין?"	"כתב מטה אפרים יעמוד זקוף ושתי ידיו על לבו ולא ידחק, וישפכו עליו כנגד גופו ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו השיעור ט&#x27; קבין?"	"אם רביעית הלוג הוא 3.3 אונס&#x27;ז, ט&#x27; קבין הוא 14 ליטר"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מקלחת מהני לט&#x27; קבין?"	"החזו&quot;א (ע&quot;פ הגרח&quot;ק בהגהות תורת המועדים בשונה הלכות סי&#x27; תר&quot;ו הע&#x27; י&quot;ט) סבר לא דכל חור חשיב ככלי בפנ&quot;ע {וצ&quot;ע דהחזו&quot;א (מקואות קמא סי&#x27; ה&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;) כתב בהדיא דכלי אחד שיש בו הרבה נקבים חשיב ככלי אחד בנוגע למים שאובין, וה&quot;ה לט&#x27; קבין}, וריש&quot;א סבר דלא מהני משום שצריך מעשה שפיכה וכח גברא ולא יהא מחובר לקרקע וכמ&quot;ש הראב&quot;ד בתמים דעים (משנה הלכות ח&quot;ג סי&#x27; ב&#x27; - ו&#x27;), אבל רוב הפוסקים (שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;א, מנח&quot;י ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ד וח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א, ועוד) מקילין (מ&quot;ב דרשו, פסק&quot;ת הע&#x27; 42), וביאר קונטרס חבל נחלתו (הל&#x27; ט&#x27; קבין סי&#x27; ב&#x27;) דלפי הגר&quot;א הסרת הברזא נחשב ככח גברא, ועוד מבואר מהרבה ראשונים דא&quot;צ כח גברא {ובירושלמי (ברכות פ&quot;ג ה&quot;ד) איתא ט&#x27; קבין &quot;שנפלו&quot; עליו, משמע דא&quot;צ כח גברא, וכן הוא במשנה מקואות (פ&quot;ג מ&quot;ד)}, ולגבי כלי יש ראיה מרש&quot;י (גיטין ט&quot;ז) ומהט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דכתבו דט&#x27; קבין כשר אפי&#x27; במים שאובין משמע דא&quot;צ כלי בעצם"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שראה לאונסו?	"א&quot;צ כלום אלא צריך לרחוץ השכ&quot;ז [וחלוש בכלל חולה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן) {וכתב רש&quot;י (ברכות כ&quot;ב ע&quot;א) דכל ת&quot;ח בכלל חולה}] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה מים חלוקים?	"[דהיינו כשאינו יורה כחץ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)] אינו טמא אלא לענין תרומה, אבל לחולין טהור, וכן לא גזרו עזרא עליו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא הטיל מים בין ראיית קרי לטבילתו?	"הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תר&quot;ו ד&quot;ה משום) הביא הגהות הרב ישעיה פיק דמבואר במשנה במקואות (פ&quot;ח מ&quot;ד) דלפי הת&quot;ק כל אדם צריך להטיל מים תחילה, ולפי ר&#x27; יוסי דוקא חולה וזקן, והרמב&quot;ם פסק כר&#x27; יוסי וא&quot;כ ראוי ליזהר לחולה וזקן להטיל מים תחילה {אבל מסתבר דעזרא לא תיקן בזה דלא גרע מחולה לאנסו}"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חציצה בטבילת עזרא?	"כתב שע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) דליכא חציצה [והביא ראיה מט&#x27; קבין שהוא עומד ולא הגיע המים תחת רגליו {וצ&quot;ע לפי&quot;ז למה כתב המ&quot;ב דלא ידחק ידיו על לבו, ותי&#x27; הר&quot;י באק ע&quot;פ מה שהציע הבדה&quot;ש (הל&#x27; נדה סי&#x27; קצ&quot;ח סעי&#x27; כ&quot;ז בביאורים ד&quot;ה נתנה) דאם היא נוגעת בעצמה הוי פסול חציצה מן התורה דלא שייך ביטול, אבל למעשה הביא ראיה משערות דהוא פסול דרבנן, וצ&quot;ע. ואפשר שהמטה אפרים מחמיר רק לגבי יוה&quot;כ ומשום תשובה, אבל עדיין הוי סתירה במ&quot;ב}], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דחציצה ברוב הגוף פוסל, וע&quot;ע ברשב&quot;א ביבמות (מ&quot;ז ע&quot;ב) דהביא גירסא דכל החוצצת בנדה חוצצת בגר ובעבד ובבעל קרי, ש&quot;מ דאפי&#x27; בטבילת עזרא שייך חציצה "	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול במים חמים?	"כן (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס במקלחת אחר שטבל לקריו?	"עי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד (ס&quot;ס ר&quot;א) דנוהגין להחמיר בנשים מפני שדנינן לה כאילו לא טבלה וה&quot;נ יש מקום להחמיר מפני שדנינן לה כאילו לא טבל, וכן מבואר בירושלמי (ברכות פ&quot;ג ה&quot;ד) ע&quot;פ החרדים דבעל קרי שטבל ואח&quot;כ נפלו עליו ג&#x27; לוגין שאובין הוי כאילו לא טבל, ולמעשה הגר&quot;א מוחק תיבות אלו בירושלמי, ולהלכה בודאי יש מקום להקל, וכן שמעתי מריש&quot;א זצ&quot;ל, אבל אפשר דעדיין יש מקום להחמיר {ונראה דזהו דוקא אם נפלו על ראשו ורובו בבת אחת אבל אם בתחילה רק ירדו על ראשו ואח&quot;כ יצא וחזר ונכנס ונפלו רק על גופו לא מצטרפי}"	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) מהו הדברים שנשים נהגו שלא לעשות בימי נדותן, 2) וכיצד נוהגות השתא?	"1) נהגו שלא ליכנס לבית הכנסת ולא להתפללות בפני חביריהן, ולפי הרמ&quot;א לא התפללו כלל וגם לא הזכירו שם השם [והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) חולק עליו ויכולה לברך מעצמה אלא דעדיף לשמוע מאחרים], וגם לא יראו הס&quot;ת בשעת הגבהה (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), והחת&quot;ס הביא מרמב&quot;ן על התורה דראייתה ודיבורה ועפר רגליה מסוכנים ואומות העולם היו מרחקין אותה וא&quot;כ לא תלך לביהכ&quot;נ משום הקריבהו נא לפחתך, אבל לכו&quot;ע מותרות ליכנס לבית הכנסת בימים נוראים [דהיינו מיום ראשון דסליחות] (רמ&quot;א) או לאויפרוף בנה ובתה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו בחוץ, והוסיף המג&quot;א דממילא מותרת נמי להתפלל וכדאמרינן ביבמות (ז&#x27; ע&quot;ב) הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו [והחת&quot;ס מדחה הראיה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;). אמנם, מבואר מרמ&quot;א דכל המנהג לאסור אינו אלא בימי ראייתה ולא בימי ליבון. 2) נוהגות כרגיל, אלא שלא תראו הס&quot;ת בשעת הגבהה, וגם לא תכנסו לבית הקברות (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [וזה אסור אפי&#x27; בימי ליבון עד שתטבלו, וביאר השבט הלוי דבית הכנסת אסורה משום גנאי וזהו דוקא בימי ראייתה משא&quot;כ בבית הקברות הוי משום טומאתה] "	סימן פח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביולדת?	"אם אינן נדות פשוט דמותרות {ואולי זהו כוונת רבינו ירוחם שהובא במ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, וצ&quot;ע}, ואפי&#x27; אם היא נדה ג&quot;כ מותרת ליכנס לביהכ&quot;נ בזמן שהכל מתאספים ויהיה להן עצבון גדול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {ובזמן הזה נוהגות היתר לגמרי}"	סימן פח סעיף א		
